דף הבית » זכאות של ניזוקים משניים או עקיפים לפיצוי בשל נזק נפשי עקב אירוע תאונתי
במקרים רבים בו נגרם אירוע תאונתי, מעבר לפגיעה של הניזוקים הישירים מהאירוע, ישנם גם ניזוקים משניים, אשר יכול ויסבלו מפגיעה נפשית כתוצאה מחשיפתם לאותו אירוע תאונתי. נפגעים אלה אומנם לא היו מעורבים בתאונה עצמה, אך היו עדים לה או לתוצאותיה וכתוצאה מכך נגרמה להם פגיעה בתחום הנפשי.
לדוגמא: אם שצופה בבנה חוצה את הכביש ותוך כדי כך נפגע מרכב חולף. הילד, שנפגע כהולך מרגל מרכב חולף הינו הנפגע הישיר בתאונה ואילו האם, שצפתה בבנה נפגע ע"י הרכב יכולה, במקרים המתאימים, להיחשב "כניזוק משני".
במקרים כגון המקרה שהובא לעיל יכולה, לעיתים, להתפתח אצל "הניזוק המשני" או "הניזוק העקיף" פגיעה נפשית ממשית עקב חשיפתו לאירוע התאונתי ובמקרים המתאימים הוא יכול גם להימצא כזכאי לפיצוי בגין הנזק הנפשי שנגרם לו וזאת הגם שכאמור לא נפגע באופן ישיר באירוע התאונתי עצמו.
פסיקת בית המשפט העליון הכירה באפשרות שבמקרים מסוימים גם "ניזוקים משניים" או "ניזוקים עקיפים" יהיו בעלי זכאות לקבלת פיצוי כספי בגין נזקים נפשיים שנגרמו להם בעקבות אירוע תאונתי (רע"א 444/87 אלסוחה נ' עיזבון המנוח דהאן).
ואולם, בכדי שניזוק שאינו בגדר "ניזוק ישיר" יהיה זכאי לקבלת פיצוי כספי בגין נזק נפשי שנגרם לו בעקבות אירוע תאונתי עליו לעמוד ב-4 תנאים מצטברים (ע"א 9466/05 שוויקי נ' מדינת ישראל):
א. מידת הקרבה של הניזוק המשני לניזוק הישיר שנפגע באירוע התאונתי– ככל שקיימים יחסי קרבה הדוקים יותר בין הנפגע הישיר לבין הניזוק המשני, כך יטה בית המשפט לראות בניזוק המשני כמי שמקיים תנאי זה.
המקרההקלאסיהמתקייםאתדרישתסעיףזההואהמקרהבו "הניזוק העקיף" הינו בן משפחה מדרגה ראשונה של "הניזוק הישיר" שנפגע באירוע התאונתי (בני זוג, הורים וילד, אחים).
ב. התרשמות ישירה מהאירוע המזיק– התנאי השני הינו תנאי הנוגע למידת ההתרשמות של "הניזוק המשני" מהאירוע התאונתי, כלומר ככל שההתרשמות הישירה של "הניזוק המשני" מהאירוע התאונתי הייתה גדולה יותר, כך יטה בית המשפט לראות בניזוק המשני כמי שמקיים תנאי זה.
במיליםאחרות, מקום בו "הניזוק המשני" היה עד ישיר לעצם התרחשות האירוע התאונתי והתרשם ממנו באופן ישיר (ולא למשל למד עליו מצפיה בטלוויזיה) יטה בית המשפט לראות בו ככזה המקיים תנאי זה.
ג. קיומה של קרבה במקום בזמן לאירוע המזיק– התנאי השלישי הינו תנאי הנוגע למידת הקרבה של "הניזוק המשני" למקום אירוע התאונה ומתי נחשף לעצם פגיעתו של "הניזוק הישיר" באירוע התאונתי, כלומר במקרים "הניזוק המשני" נכח למשל בזירת התאונה ונחשף לפגיעת "הנפגע הישיר" באופן מידי, יטה בית המשפט לראות "בניזוק המשני" כמי שמקיים תנאי זה (לעומת מי שלמשל לא נכח בזירת התאונה וגילה על פגיעת הנפגע הישיר רק זמן רב לאחר התרחשות האירוע התאונתי).
ד. קיומו של נזק נפשי ממשי בדרגת חומרה חמורה– התנאי הרביעי והאחרון הינו, כי "לניזוק המשני" יוותר נזק נפשי ממשי עקב חשיפתו לאירוע התאונתי בו נפגע "הניזוק הישיר".
נשאלת השאלה, מהו נזק נפשי ממשי? נראה אפוא, כי עפ"י פסיקת בית המשפט העליון, בכדי לקיים תנאי זה יש צורך, כי "לניזוק המשני" תיוותר נכות נפשית צמיתה בשיעור של לפחות 15% (רע"א 5803/95 ציון שרה נ' צח אברהם ואח' ; ע"א 2935/98 דריז נ' אררט חברה לביטוח).
כאמור, בהתקיימם של כל התנאים הנ"ל גם יחד, גם מי שהינו בגדר "ניזוק משני" או "ניזוק עקיף" יוכל
להיות זכאי לפיצוי בגין הנזק הנפשי שנגרם לו בשל חשיפתו לאירוע תאונתי.
ראוי לציין, כי במרוצת השנים חלה "הגמשה" מסוימת באופן ההכרה של "ניזוקים משניים" כזכאים
לפיצוי בגין נזק נפשי שנגרם להם עקב חשיפתם לאירוע תאונתי.
פנו אל משרדנו בטלפון 04-8811595 או כתבו לנו למייל [email protected].
© כל הזכויות שמורות לתומר צמרת | הצהרת נגישות | עיצוב ופיתוח Inline studio